קידר מליחי

ביסודי למדתי בויתקין, משגב. אלה עוד היו השנים השקטות. תמיד היו בעיות בלימודים אבל ההורים חשבו תמיד שזה יעבור. עד כיתה י' הייתי בשחר-מעיין, אבל עם הרבה קשיים. הייתי שחקן כדורגל והיה לי קשה לשלב בין שתי המסגרות, הלימודים והמשחק. עברתי לשפרירים. הקצב והאווירה התאימו לי ולמדתי. על הכדורגל ויתרתי. הייתי במגמת אמנות. התחלתי לראות שכקשה לי, אני מוותר לעצמי. גם בצבא התחלתי כלוחם וסיימתי כנהג. עבדתי בעבודות הכי נמוכות, לא חשבתי שאני יכול יותר מזה. טסתי לחו"ל, נהניתי, טעמתי. כשחזרתי התחיל לחלחל עניין הלימודים והסביבה התחילה ללחוץ. אמא עזרה לי. הגעתי אל דבורה. אני זוכר שכבר אמרתי לעצמי בראש, זהו אני הולך ללמוד. עזבתי בכיף את העבודה. הלימודים הלכו לי 10, לקחתי ריטלין וטיקטקתי הכל. בהתחלה ראיתי את זה כאילו בשביל להשתיק את ההורים, היום אני עושה את זה בשביל עצמי. בשנה השנייה הפסקתי עם הריטלין וזה היה יותר קשה. אני לומד סאונד ותאורה. הסאונד זה משהו שמדבר אלי ומלווה אותי ממש מילדות.
זו תחושה טובה להגיד שאני לומד, שאני עושה משהו, לא סתם עובד. התכנית הזו מאוד חשובה. ממליץ לכל מי שבמצבנו. נותנת חיזוקים ואת כל הכלים הדרושים.

קידר מליחי, 27 חרב לאת, בוגר בית ספר שפרירים, בתכנית מחזור ג'